| וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי, וַיֹּאמַר׃ | |
| הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ; עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו׃ | |
| הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו; וְעַל־מִי, לֹא־יָקוּם אוֹרֵהוּ׃ | |
| וּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵל; וּמַה־יִּזְכֶּה, יְלוּד אִשָּׁה׃ | |
| הֵן עַד־יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל; וְכוֹכָבִים, לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו׃ | |
| אַף כִּי־אֱנוֹשׁ רִמָּה; וּבֶן־אָדָם, תּוֹלֵעָה׃ פ |