| וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ | |
| בֶּן־אָדָם מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ; הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר׃ | |
| הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ, לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה; אִם־יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד, לִתְלוֹת עָלָיו כָּל־כֶּלִי׃ | |
| הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה; אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר, הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃ | |
| הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים, לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה; אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר, וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה׃ ס | |
| לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה; כֵּן נָתַתִּי, אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃ | |
| וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם, מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם; וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה, בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם׃ | |
| וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה; יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ |